ספטמבר 2006

מאת: יואב ציוני, עו"ד, נוטריון ורו"ח

המרדף אחר הכשרון והשלכותיו

העשורים האחרונים אופיינו בשינויים טכנולוגיים מואצים, במהפיכת מידע ותקשורת וגלובליזציה של השווקים.
העולם הפך להיות יותר ויותר מתוחכם ומבוסס טכנולוגיה ובהתאמה הדגש בפירמות הבינלאומיות עובר מהשקעה בהון
פיזי (מכונות, נדל"ן וציוד), להשקעה בהון בלתי מוחשי (השקעות במחקר ופיתוח, בידע ובהשבחת כוח האדם שבפירמה).
כדי להצליח בעולם התחרותי והגלובאלי הפירמות העסקיות חייבות כתנאי להישרדותן להציג יתרון תחרותי. מרכיב מרכזי
להשגת יתרון שכזה, בעולם המודרני, טמון ביכולת השכלית הגבוהה של עובדי החברה ובפרט אנשי המפתח בה. הפירמות
העסקיות משקיעות מאמצים ומשאבים גדולים בגיוס עובדים מבריקים, בעלי השכלה מתקדמת, יצירתיות ויכולת לפתרון
בעיות מורכבות שיובילו אותן קדימה. אותם בעלי מוחות מבריקים הם אלו שאמורים לייצר, על ידי פיתוח מוצרים חדשים
ורעיונות טכנולוגיים מורכבים וחדשניים, את אותו ערך מוסף שיאפשר לפירמה לקדם את מוצריה ושירותיה בשוק התחרותי.
לחשיבות ההולכת וגדלה של היכולת השכלית השלכות במישורים רבים על עולם העסקים והכלכלה ברמה המשקית והגלובלית,
ובמובנים רחבים יותר גם על המשפט (למשל במישור דיני העבודה- עליית כוחם של העובדים המוכשרים מול המעסיק), חלוקת
ההכנסות והחברה בכלל.

הגידול בתרומה של בעלי הכישרונות משמעותה כי ברמה המשקית כדאי למדינות להשקיע באותם אנשים בעלי פוטנציאל,
כדאי לתת להם תמריצים ללמוד ולעבוד ועל ידי כך לקדם את הכלכלה ומשק. אותה תחרות על כישרונות קיימת גם ברמה
המדינתית, והיא יכולה להתבטא בין השאר בעידוד הגירה של מוכשרים פנימה (למשל על ידי הקלות מס, מלגות לסטודנטים
מוכשרים מחו"ל והקלה בחוקי ההגירה) וניסיונות למנוע בריחת מוחות החוצה. מאידך, תקציב המדינה הוא מוגבל והשקעה
ועידוד מגזר אחד עלולה לבוא על חשבון השקעה בשכבות חלשות יותר – פחות מוכשרות- שיוזנחו.

הניסיון מלמד כי אנשים משכבות סוציואקונומית גבוהות נוהגים להתגורר בסמיכות (שכונות ואיזורים מוגדרים),
לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים הגובים שכר לימוד גבוה, להתרועע בינם לבינם ואפילו ליצור קשרי נישואים בינם לבין עצמם.
יכולת הכנסה הולכת וגדלה בשילוב מדיניות מעודדת מצד המדינה עלולה איפוא להביא להיווצרות שכבה סוציואקונומית גבוהה
של בעלי כשרונות תוך העמקת הפער בינם לבין שאר האוכלוסייה שתישאר ותידחף לאחור ולהגדלת הבידול והניכור בין קבוצות
האוכלוסייה השונות. דוגמא ברמה הארצית בישראל הממחישה את ההבדל בהשקעה ובתוצאות בחינוך למצוינות ניתן למצוא
בנתונים שפרסם משרד החינוך לפיהם בתי הספר המובילים במצטייני היב' בשנת תשס"ה הם בתי ספר סלקטיביים, עם כיתות
לימוד קטנות יחסית, שמלכתחילה מקבלים רק תלמידים טובים ורבים מהם גובים שכר לימוד גבוה.

לצד הרצון להשקיע בכישרון ולהתפתח יש להיזהר איפוא כי הגידול בשווי השוק של הכישרון וכתוצאה מכך הכדאיות
בהשקעה במצוינות, לא תהפוך את החברה למריטוקרטיה – חברה שבה אליטה של מוכשרים, חולשת על כל מוקדי
הכוח במשק, בכלכלה ובמוסדות השלטון.