על ההבחנה בין מחיקת הרשעה במסגרת שירות לתועלת הציבור לבין מחיקת הרשעה במקרה הרגיל

אחת מדרכי הענישה במשפט היא מתן צו שירות לתועלת הציבור (של"צ).

צו שירות לתועלת הציבור הנו צו המחייב את העבריין לעשות בשעות הפנאי ללא שכר פעולה או שירות למשך הזמן
הקבוע בצו (סעיף 71א לחוק העונשין).

בית המשפט יכול לתת צו שירות לאחר הרשעה במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו (למעט מאסר בפועל)

בית המשפט יכול לתת צו שירות ללא הרשעה בנוסף לצו מבחן או בלעדיו.

במקרה שכבר ניתנה הרשעה וטרם ניתן גזר הדין בית המשפט שהרשיע יכול למחוק את ההרשעה ולהטיל צו שירות ללא
הרשעה (בהתאם לפסיקה).

כלומר במקרה כזה מדובר על משפט שמסתיים ללא הרשעה אבל עם קביעה שהמעשה נעשה ועל קביעת עונש של של"צ.

מקרה זה שונה לחלוטין ממקרה שבו המשפט הסתיים בהרשעה והוטל על הנאשם מאסר בפועל (גם עונש מאסר שמרוצה
בעבודות שירות הוא עונש של מאסר בפועל).

מחיקת הרשעה במקרה שכזה תעשה לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.

במקרה כזה יש להבחין בין התיישנות ההרשעה לבין מחיקת ההרשעה.

הרשעה של אדם שהורשע והוטל עליו מאסר של עד שנה, תתיישן לאחר שעברה תקופת המאסר ועוד 7 שנים. 
אם הוטל מאסר עד חמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד 10 שנים. אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – התקופה 
שהוטלה ועוד כפל התקופה ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על 15 שנים.

התיישנות ההרשעה משמעה שההרשעה רשומה במרשם הפלילי אולם היא חסויה ולא ניתן למסור אותה ולא ניתן
להשתמש בה כנגד המורשע (הגילוי יותר רק לגורמים שקבועים בחוק).

מחיקת הרשעה משמעה שההרשעה נמחקת מהמרשם הפלילי.
מחיקת הרשעה היא לאחר 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות. כלומר במקרה שהוטל עונש עד שנה אחת מחיקת 
ההרשעה תהיה לאחר 17 שנה מתום תקופת המאסר.

על פי החוק מי שהרשעתו נמחקה ייחשב כאילו לא הורשע.

(יחד עם זאת קיימים עדיין גופים ממשלתיים  (למשל לצורך מינוי כמבקר המדינה) שרשאים לקבל מידע על ההרשעה גם אם נמחקה.
כלומר המשמעות של המחיקה היא במובן המשפטי ולא הפיזי).