מעשה באקורדיון שהפיח חיים בחשבונית

מרץ 2009

מאת: יואב ציוני, עו"ד, נוטריון ורו"ח

  1.        אחת הגישות הפרשניות המקובלות בעולם, למונח שמשמעותו משתנה מחוק לחוק ואף בין סעיפים שונים לאותו,
    היא גישת הפרשנות הפונקציונאלית או גישת האקורדיון.
  1.        אחד המקרים הקלאסיים שבו טריבונאל בינלאומי אימץ את גישת האקורדיון הוא פרשנות המונח מוצרים דומים,
    על ידי הטריבונאלים המשפטיים של ארגון הסחר העולמי (שישראל חברה בו וכפופה לכלליו),  במסגרת כללי ה- GATT  .

וכך תאר את השתנות הפרשנות למונח "likeness", ביה"ד לערעורים של ה- WTO בעניין Japan-Alcoholic Beverages II (בעמ' 21).

"The accordion of ‘likeness’ stretches and squeezes in different places as different provisions of the WTO Agreement are applied. The width of the accordion in any one of those places must be determined by the particular provision in which the term ‘like’ is encountered as well as by the context and the circumstances that prevail in any given case to which that provision may apply."

  1.        גישה פרשנית זו, המאפשרת לשופט היושב בדין גמישות מקסימאלית, אומצה בחום על ידי שופטי בית המשפט העליון בדנג"ץ
    סרוסי, שאימצו את הגישה הפונקציונאלית לפרשנות המונח עובד-מעביד.

וכך קבע כב' הנשיא (דאז) ברק בעניין סרוסי:

"המטען הנורמטיבי שאותו נושאות דמויות המפתח בתחום זה – וביניהן ה"עובד" וה"מעביד" – אינו אוניברסלי. למונחים "עובד" ו"מעביד"
אין מובן אחד ויחיד, החל בכל חלקי משפט העבודה. מובנם של מונחים אלה משתנה עם ההקשר החקיקתי שבו הם מופיעים"
"אכן, המטען הנורמטיבי של הדיבור "עובד" ו"מעביד" אינו נקבע על-פי המשמעות היוריספרודנטלית של מושגים אלה.
משמעותם של מונחים אלה היא פונקציונלית."
"מובנו של הדיבור "עובד" ו"מעביד" משתנה על-פי הקשרו, והקשרו נקבע על-פי תכליתו."

  1.        הגישה הפונקציונאלית לשאלת יחסי העובד מעביד, הינה מהפיכה השומטת את הקרקע  תחת תפיסת עולם שלמה של רשויות מע"מ
    ביחס למה שמכונה "חשבונית זרה" או "חשבונית כיסוי", בגין שירותי כוח אדם.

על פי הגישה הפונקציונאלית די ביחסי עובד מעביד פורמאליים, קרי שמוציא  החשבונית ייקח על עצמו את המחויבויות מול רשויות
המס וביטוח לאומי, ביחס לחשבונית ולתלוש המשכורת לעובד, כדי להכשיר את יחסי העובד מעביד לצורכי רשויות המס והמל"ל,
ובהתאמה כדי להכשיר את החשבונית כחשבונית לגיטימית וכשרה. אין צורך בקיומם של יחסי עובד מעביד במובנם המסורתי (פיקוח,
השתלבות, מעורבות וכו').

  1.        גישה פונקציונאלית זו מכשירה את עבודתם של חברות העסקה המעסיקות עובדים באופן בתבנית העסקה פורמאלית כחברותPayrolling.
    אותן חברות מוציאות חשבונית למזמין העבודה ותלוש שכר לעובד בהתאם לעבודה שביצע אותו עובד עבור המזמין. בחלק גדול מהמקרים
    מדובר בעובדים שמאפייני העיסוק שלהם דומה לזה של עצמאים (שרברבים, צבעים, עיתונאים, מנעולנים וכו'). הם מוצאים בעצמם את מזמין העבודה ונותנים לו שירות באופן עצמאי, אלא שהם מבקשים לעשות זאת תחת חסותה של חברת ההעסקה שתעסיק אותם לצרכים
    החשבונאיים והמיסויים, שתוציא חשבונית למזמין ותיתן להם את שכרם בתלוש משכורת.
  1.        מערכת העסקה פורמאלית זו היא טובה לכולם. היא מאפשרת כניסה לרשת המס של עובדים שאחרת לא היו נכנסים אליה, ומקלה על אותם עובדים להיקלט בעבודה במשק. רשויות המס וביטוח לאומי מקבלות את חלקן באמצעות חברת ההעסקה.
  1.        דא עקא כי רשויות מע"מ חלקו על תפיסה זו של חברות ההעסקה, וראו בחשבוניות שהן מוציאות כחשבוניות פיקטיביות, ובחשבוניות ההוצאות שהן מקזזות (בגין ההוצאות שנוצרו תוך כדי ביצוע עבודת העובדים: מנעולים למנעולן, צבע לצבעי וכו'), כקיזוז שלא כדין.
  1.        בהתאם לגישה שגויה זו הוגש בשנת 2004 כתב אישום כנגד אחת מחברות העסקה אלו. אלא שבהכרעת דין  מיום 9/3/09 בעניין 5399/04 (פורסם בנבו), קיבל ביהמ"ש השלום בתל אביב, את עמדתה של חברת ההעסקה (אשר יוצגה על ידי הח"מ), אישר את מודל ההעסקה כמודל
    לגיטימי וזיכה את החברה מכל אשמה בכל הנוגע להעסקת העובדים. ביהמ"ש אישר כי החשבוניות שהוציאה חברת ההעסקה בגין עבודת
    העובדים הן חשבוניות כשרות וכן כי חברת ההעסקה רשאית היתה לקזז תשומות שהוצאו בעבודת העובדים (כמודגם לעיל).
  1.        כעת לאחר שביהמ"ש אמר את דברו ראוי יהיה כי רשויות מע"מ יפנימו  את גישת האקורדיון ויישנו מעתה ואילך את גישתן ומבחני הכשירות אותם הם מפעילים, לכל הפחות בהיבט הפלילי של העניין, ביחס לחשבוניות המוצאות בגין שירותי כוח אדם. במקום להתמקד בטכניקת ההעסקה יש להתמקד במהות, קרי בתום הלב של המוציא והמקבל את החשבונית.
  2.    ניתן לראות אם כן כי גישת האקורדיון (פרשנות פונקציונאלית המתכווצת ומתרחבת כאקורדיון בהתאם לחוק ובהתאם לנסיבות) של בית המשפט הפיחה חיים, ונתנה כשרות לחשבונית שעל פי פרשנות מסורתית ומיושנת של רשויות מע"מ, נחשבה בטעות כבלתי כשרה.