שינוי תקדימי בעמדת הביטוח הלאומי ביחס לחברות העסקה

ספטמבר 2009

מאת: יואב ציוני, עו"ד, נוטריון ורו"ח

1.  הביטוח הלאומי הוציא לאחרונה, חוזר חדש ותקדימי לסניפיו המנחה אותם כיצד להתנהל מול חברות העסקה.

2.  חברות העסקה הן חברות הפועלות במתווה העסקה חדשני, לפיו בעלי מקצועות חופשיים, בעלי מאפיינים של פעילות עצמאית,
מתקשרים עם חברת ההעסקה כדי שהיא תוציא עבורם חשבונית למזמין העבודה, והם יקבלו מהחברות תלוש שכר, בגין סכום העבודה
שבוצעה ובניכוי עמלת הניהול של החברה.

3. במסגרת החוזר הביטוח הלאומי מאבחן בין שני סוגים של עובדים: עובדים המועסקים אצל מזמין במקום עבודה אחד (כגון:
עיתונאי שעובד במערכת עיתון מסוים), לבין עובדים שפועלים מול מספר רב של מזמיני עבודה (למשל: מנעולן, צבעי וכד').
על פי החוזר ככל שעבודת העובד קרובה יותר לעצמאי, כגון: העובד קובע לעצמו את חופשותיו, אף אחד לא מפטר אותו, קיימות
תנודות בשכרו, הוא קובע איזה עבודה לקבל, הוא קובע את גובה התמורה בגין עבודתו, כך ייקבע שהוא עצמאי לצורכי הביטוח הלאומי,
וככל שמאפייני ההעסקה דומים לשכיר, וגם אם המעסיק "האמיתי" לשיטת הביטוח הלאומי, זה מזמין העבודה (מי שבחצרו ועבורו
מבוצעת העבודה), הרי שהעובד יוכר כשכיר של חברת ההעסקה, על ידי הביטוח הלאומי.

4.  הביטוח הלאומי, נאלץ לרענן את תפיסתו בעניין חברות העסקה לאור תביעה שהוגשה כנגדו על ידי עובדים וחברות העסקה (המתנהלת
במסגרת בית הדין לעבודה בתל אביב, כתביעה המאחדת את כל התובעים. הח"מ מייצג חלק מהעובדים והחברות), שנפגעו כתוצאה מאי
הכרת הביטוח הלאומי בהם כעובדים.

5.  השינוי בעמדת הביטוח הלאומי התבקש לאור פסיקה עקבית בתחום דיני העבודה [החל בדנג"ץ סרוסי (עליון), דרך פסה"ד קינטון (עליון)
ועובר בפסה"ד בעניין דברת שוואב (ארצי לעבודה)  ולאחרונה גם בעניין יגעת ומצאת (שלום ת"א)], שהכירה ונתנה תוקף למתווי העסקה פורמאליים, ללא צורך בהיזקקות למבחני ההעסקה המסורתיים (מעורבות, השתלבות, פיקוח וכו').

6. במסגרת החוזר הכיר הביטוח הלאומי בחלק מאותם עובדים כעובדי החברות (כאלו שעובדים במקום אחד וניתן לזהות שיש להם מעסיק)
אולם הוא עדיין מסרב להכיר בחלק אחר של העובדים (שעובדים מול מספר רב של מזמינים). בית הדין יצטרך להכריע ביחס לסטאטוס
של עובדים אלו. לא מן הנמנע (וסביר להניח) כי הסוגיה תגיע בסופו של דבר, לאור תקדימיותה לערכאות גבוהות יותר.