"הספקנות יפה לחכם" (ויקטור הוגו)

כתב עת לידיעות ופרשנויות בענייני מסים - גיליון מס' 4

5 באפריל  2007

בעריכת יואב ציוני, עו"ד, נוטריון ורו"ח

אנו שמחים להגיש לכם את גיליון מס' 4 של פשר המס כתב עת  המוקדש לידיעות ופרשנויות בענייני מס. מטרת כתב העת להביא  בפני העוסקים במלאכה, עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס ואנשי מקצוע אחרים, בצורה תמציתית, התפתחויות נבחרות בתחום החקיקה והפסיקה במיסים, ביחד עם  בחינה ביקורתית של אותן התפתחויות. איננו מתיימרים להקיף את מלוא העדכונים בפסיקה או בחקיקה והדגש בגיליון הוא התמקדות בכל פעם על מספר סוגיות נבחרות.

בגיליון זה:

  • הליכי שומה – המועד למתן החלטה בהשגה
  • הליכי ערעור – דחית בקשה להפקדת ערובה
  • פלילי- מחיקת כתב אישום בשל אי מתן זכות שימוע

 

א. הליכי שומה- המועד למתן החלטה בהשגה

ע"א 5954/04 פ.ש. ירושלים 1 נ' משה סמי בבית המשפט העליון בירושלים, ניתן ביום 22/4/07 

בית המשפט העליון הכריע במחלוקת פוסקים בעניין מסגרת הזמן העומדת לרשות פקיד השומה ליתן החלטה בהשגה. על פי פסק הדין ההשגה תחשב כהחלטה שנתנה לנישום, במועד שבו ההחלטה "יצאה משליטתו" של פקיד השומה. לפיכך על פקיד השומה להוציא את ההחלטה בהשגה משליטתו בתוך שנה מיום קבלת ההשגה. הלכה זו משנה הלכה קודמת לפיה מספיק שפקיד השומה יחליט בהשגה בתוך מסגרת השנה והוא יכול היה למסור את ההשגה או לשלוח אותה לנישום גם לאחר חלוף השנה.

להלכה החדשה תחולה רטרואקטיבית על כל התיקים לגביהם לא ניתן פסק דין חלוט.

הערות העורך

  1. בית המשפט לא הגדיר במתכוון במדויק את המונח "יציאה משליטה" אולם הבהיר חד משמעית כי מתן החלטה והשארתה אצל פקיד השומה ב"מגירה" או במחשב של מס הכנסה (מבלי שתישלח לנישום) לא תיחשב כהחלטה בהשגה: "כאשר קובע פקיד השומה את המס בצו שבכתב ומניח את הצו ב"מגירתו" או במחשבו, אין הוא מגשים את התכלית העומדת בבסיס ההגבלה בזמן" (פיסקה 9 לפסה"ד).
  1. המשמעות היא כי מאתה ואילך יאלצו פקידי השומה להוכיח כי שלחו את הודעת השומה בדואר רשום או מסרו אותה לנישום ו/או מיצגו עובר לחלוף מועד השנה מקבלת ההשגה בידם.
  2. הרציונאל המרכזי של בית המשפט הוא ה"יציאה משליטה" של ההחלטה מפקיד השומה, יציאה משליטה שצריכה לבוא לידי ביטוי בהעברת הודעה לנישום מושא הצו בתוך תקופת השנה.
  3. עוד קבע בית המשפט (במענה לטענתה החילופית של  המדינה לפיה יש להחיל את ההלכה החדשה  מעתה ואילך הואיל ופקידי השומה הסתמכו על ההלכה הקודמת), כי אין מקום לסטות במקרה זה מהכלל לפיו להלכה שיפוטית חדשה תחולה גם למפרע, ומשכך תחולת ההלכה החדשה תהיה גם רטרואקטיבית על כל המחלוקות הפתוחות שלא ניתן לגביהם פסק דין חלוט.
  4. הח"מ ייצג בתיק זה את המערער משה סמי בביהמ"ש המחוזי ובעליון.

ב.   דחית בקשה להפקדת ערובה בערעור

ע"ש (חיפה) 780/04 הוד השלום בע"מ נ' מע"מ חדרה, בפני כב' הש' וסרקרוג (סגנית הנשיאה) ניתן ביום 11/4/07

פקיד השומה באמצעות  הפרקליטות הפיסקאלית ביקש לחייב את המערערת בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות המדינה בערעור במידה והערעור יידחה וזאת הואיל והחברה חדלת פירעון. הבקשה נדחתה.

הערות העורך:

  1. דרישה להפקדת ערובה היא טקטיקה ידועה בה משתמשת הפרקליטות הפיסקאלית כדי  למחוק על הסף ערעורי מס באותם מקרים שברור שגם אם הערעור יידחה – לא יהיה ממי לגבות את הכסף.
  2. מהעבר השני הערעור מסייע לבעלי המניות בחברה המערערת במספר מישורים וביניהם: להימנע מהליכי גבייה כנגד החברה שעלולים להתגלגל להרמת מסך או  לאפשר בעתיד במסגרת פשרה בהליך האזרחי או אפילו פסק דין, סילוק מחדל בהליך פלילי מקביל.
  3. במקרים רבים בתי המשפט המחוזיים בפניהם נדונו בקשות דומות של הפרקליטות נעתרו לבקשת המדינה וחייבו בהפקדת ערובה ובמידה ולא הופקדה נמחקו ערעורים (דבר שמשמעותו המעשית דחיית הערעור והותרת השומה בצו כחוב חלוט).
  4. מתוך טיעוני המדינה כפי שמתוארים בהחלטה ניתן להתרשם כי המדינה השתמשה בכל ארסנל הטיעונים שברשותה להצדיק את הבקשה ובכלל זה, כי מדובר בערעור חסר סיכוי, כי במקביל בגין אותן עובדות הוגש כתב אישום ומתנהל הליך פלילי מקביל הכולל האשמות חמורות בדבר ניכוי תשומות פיקטיביות בגין חשבוניות בסך העולה על למעלה מ- 8 מיליון ₪. כי החברה חדלת פירעון וכן כי ספריה נפסלו מבלי שהחברה תגיש על כך ערעור. עוד נטען כי עיקולים בגין קנסות עקב פסילת הספרים לא ניתנים למימוש עקב חדלות הפירעון וכי ההליך האזרחי הוקפא עד לתום ההליך הפלילי.
  5. והנה על אף כל זאת, מצא בית המשפט המחוזי בחיפה לנכון (מטעמים עקרוניים מובהקים) לדחות את בקשת המדינה ולאפשר את שמיעת הערעור. בית המשפט נקט בקו עקרוני הנותן עדיפות ומעמד מיוחד למערער בהליכי שומה (לעומת תובע בהליך רגיל), וזאת, גם אם ברור שלא ניתן יהיה לגבות את החוב השומתי, וכל זאת מבלי שבית המשפט יידרש לבחון את סיכויי ההליך וגם אם מדובר בפגיעה אפשרית בקופה הציבורית.
  6. הרציונאל העומד בבסיס ההחלטה הוא שקיים הבדל בין תביעה אזרחית רגילה לבין ערעור מס וזאת מאחר וזכות החברה לערער על שומה שהוצאה על ידי הריבון, לא מגלמת רק את הזכות לגשת לערכאות משפטיות, אלא "בראש וראשונה את זכותה המובנית עפ"י דין למצות הליכי הבחינה והבירור של השומה שהוצאה כנגדה ע"י הרשות. בהקשר דברים זה, התניית זכות הערעור על דחיית ההשגה בהפקדת ערובה, כמוה למעשה [או לפחות להלכה] כהתניית עצם זכות ההשגה על השומה בהפקדת ערובה." (ההדגשות הוספו. הציטוט נלקח מהחלטה דומה אחרת של כב' הש' אלון מביהמ"ש המחוזי בב"ש בעניין 2117/06 מנהל מע"מ נ' א.א. קהירי חברה לבנין ולפיתוח, פורסם במיסים און ליין) 

ג.         פלילי- מחיקת כתב אישום

ת.פ. 2089/05 מ"י נ' ח.א. הנמרים 1992 בע"מ ואח', מיום 20/3/07, בפני כב' הש' כתילי תאופיק (פורסם בנבו).

אחד הנאשמים בכתב האישום טען כטענה מקדמית (בין השאר)  כי יש למחוק את כתב האישום הואיל ולא ניתנה לו זכות השימוע, מכוח סעיף 60א לחסד"פ (נוסח משולב תשמ"ב-1982 (להלן "החסד,פ") לפני הגשת כתב האישום.

בית המשפט קיבל את הטענה ומחק את כתב האישום.

הערות העורך

  1. על פי סעיף 60א לחסד"פ רשות תביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע (בעבירה חמורות פחות כגון עבירות מסוג עוון אין זכות לשימוע) חייבת לשלוח לחשוד הודעה על כך (זכות היידוע) ולאפשר לו שימוע עובר להגשת כתב האישום (זכות השימוע).
  2. החשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום. בדרך כלל ניתנת גם זכות שימוע בעל פה.
  3. משמעות ההחלטה בענייננו היא שכתב האישום נמחק, התביעה תזמן את הנאשם (שהפך להיות שוב חשוד בלבד) לשימוע ובמידה ולא תשתכנע מטענותיו יוגש כנגדו כתב אישום מחדש.
  4. לא כל בתי המשפט נוקטים בגישה של מחיקת כתב האישום עקב אי מתן זכות שימוע לחשוד. בפסיקה קיימת גם גישה (גישת הבטלות היחסית) לפיה ניתן לרפא את הפגם  על ידי דחיית המשך המשפט ומתן זכות שימוע לנאשם (לאחר הגשת כתב האישום מבלי למחוק את כתב האישום).
  5. הגשת בקשה מקדמית למחיקת כתב אישום עקב אי מתן זכות שימוע מהווה פעמים רבות מהלך טקטי יותר מאשר מהותי. מחיקת כתב אישום תיתן להגנה מרחב זמן נוסף ויתרון פסיכולוגי  שיאפשר לה תנאים נוחים יותר לסיום המחלוקת בהסכם כזה או אחר. מאידך לא תמיד כדאי לנאשם לפרוס במסגרת שימוע את כל טענותיו וזאת כדי לאפשר לו לשמור חלק מהקלפים בפרשת ההגנה.
  6. זכות היידוע (מתן הודעה לנאשם על העברת חומר החקירה לתביעה) נכנסה לתוקף החל מיום 1/1/03. הזכות קמה עם העברת חומר החקירה לידי הרשות התובעת. זכות השימוע (הזכות להשמיע טענות וחובת התביעה לשקול אותן לפני קבלת החלטה על הגשת כתב אישום) נכנסה לתוקף החל מיום 1/1/05.
  7. מצב דברים זה הביא לכך שבבתי המשפט התעוררה מחלוקת לגבי השאלה מהו המועד הקובע שממנו ואילך זכאי החשוד לשימוע. מה קורה במקרה בו חומר החקירה הועבר לרשות התובעת לפני 1/1/03 (שאז לא קמה חובת יידוע) אולם כתב האישום הוגש רק במהלך 2005 (שאז לכאורה חלה חובת השימוע)? האם המועד הקובע הוא מועד העברת חומר החקירה לרשות התובעת  (ואז אין חובת שימוע) או מועד הגשת כתב האישום (ואז יש חובת שימוע).
  8. במקרה אחר (ת.פ. (ת"א) 5900/05) קבעה כב' הש' כוחן כי המועד הקובע הוא מועד העברת חומר החקירה לרשות התביעה – כלומר למרות שכתב האישום הוגש ב- 2005 הרי שכיון שחומר החקירה הועבר לפני 1/1/03 לא חלה חובת יידוע ולכן לא קמה חובת השימוע לפני הגשת כתב האישום. בענייננו נקט כב' הש' כתילי בפרשנות המעניקה תחולה רחבה לזכויות הנאשמים וקבע שהמועד הקובע הוא מועד הגשת כתב האישום ואם זה הוגש לאחר 1/1/05 הרי שחובה היה לתת לחשוד זכות שימוע.

גיליון זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בו יעוץ משפטי ו/או מקצועי כלשהו.

 

 

לקוראינו:

  1. הערות והארות לאמור בגיליון ובכלל ניתן לשלוח ל- yoav@tzionitax.com.
  2. ניתן להפנות (ללא תשלום) למערכת שאלות בתחומי המס השונים, באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני שלעיל.
  3. קוראים המעוניינים לקבל גיליונות של פשר המס ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלהם, מוזמנים לפנות אלינו (באמצעות כתובת הדוא"ל דלעיל) בבקשה לצרפם (ללא תשלום) לרשימת המנויים.