"יפה זהירות לחכמים" (ג'יימס גליק, "כאוס")

כתב עת לידיעות ופרשנויות בענייני מסים – גיליון מס' 11

יולי 2009

בעריכת יואב ציוני, עו"ד, נוטריון ורו"ח

אנו שמחים להגיש לכם את גיליון מס' 11 של פשר המס כתב עת  המוקדש לידיעות ופרשנויות בענייני מסים.
מטרת כתב העת להביא  בפני העוסקים במלאכה, עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס ואנשי מקצוע אחרים, בצורה תמציתית,
התפתחויות נבחרות בתחום החקיקה והפסיקה במיסים, ביחד עם  בחינה ביקורתית של אותן התפתחויות. בכל גיליון נתמקד
במספר סוגיות נבחרות.

בגיליון זה

מס הכנסה

  • פטור לנכה – הכרה בהתאם לתרומה בפועל.
  • סיוג הכלל של כל שנת מס עומדת בפני עצמה

עבירות מס

  • זיכוי רואה חשבון בגין אי דיווח על רווח הון.
  • זיכוי חברה להעסקת עובדים וקבלת מודל העסקה חדשני.

 

עמ"ה 1180/05, עמ"ה 1181/05 מעדני רט, רט אהרון  נ' פ.ש. נתניה

(פס"ד של כב' הש' אלטוביה, מחוזי ת"א מיום 1/7/09) 

  1. המערער, רט אהרון,  הוא נכה הזכאי לפטור לפי ס' 9(5).
  2. למערער נוצרו בשנות הערעור הכנסות מהשכרת מיכליות להובלת דלק וכן הכנסות משכר עבודה מהחברה שבשליטתו (מעדני רט). החברה עסקה בהשכרה של נכס והמערער דאג לתחזוקתו. המשיב לא קיבל את טענת היגיעה האישית של המערער,
    ביחס לשתי מקורות ההכנסה, וכן לא הכיר לחברה בהוצאות השכר למערער כהוצאה ביצור הכנסה.
  3. בית המשפט קיבל את הערעור חלקית, בכך שהכיר כהכנסות פטורות ממס בחלק יחסי מהכנסות מהשכירות ומהשכרה
    וזאת בהתאם להערכת העבודה בפועל של המערער. בהתאמה  הוכר לחברה רק חלק יחסי מהוצאה השכר.
  4. בהתייחס להכנסות מיגיעה אישית מהשכרה של נכס הדגיש בית המשפט כי ככלל- "הפקת הכנסה בדרך של העמדת נכס להפעלת אחר- מפעיל, אינה הכנסה מיגיעה אישית אלא תשואה על ההון בידי מוסר הנכס לצורך הפטור, אף אם ההכנסה נגזרת מרווחיו של המפעיל המתייגע ביגיעה אישית".  יחד עם זאת המעורבות האישית, של בעל הפטור/בעל הנכס בהפעלה, מאפשרת ייחוס חלק יחסי של הפטור בהתאם למעורבותו/תרומתו/עבודתו.
  5. הגישה שהפעיל בית המשפט היא גישה כלכלית  שבחנה את התרומה בפועל של המערער (יליד 1926), ליצירת ההכנסות. ביהמ"ש העריך כמה "שווה" עבודתו של המערער ביחס לשני סוגי ההכנסות ובהתאם לכך אישר את הסכום הפטור ממס וההוצאה המוכרת בחברה.
  6. ניתן למצוא קווי דמיון בין החלטה זו של ביהמ"ש עם גישתו בעניין שקורי (עמ"ה 1250/05,בעניין חישוב נפרד או משותף), שם נבחן החישוב הנפרד על פי מידת תרומתה בפועל של  האישה להכנסות.

בש"א (ת"א 21904/08), פקיד שומה למפעלים גדולים נ' החברה האמריקאית הישראלית לגז. (החלטה של כב' הש' אלטוביה,
מחוזי ת"א, מיום 25/6/09)

  1. מדובר בהחלטה בבקשה מקדימה שהגישה המדינה למחוק את הערעור, עקב העובדה כי אותן סוגיות, נשוא הערעור,
    הוכרעו ביחס לשנות מס קודמות.
  1. הסוגיות נשוא הערעור- שערוך פיקדונות צרכנים, מקדמות הצרכנים כהתחייבות והוצאות שיערוכן, הפרשה בגין תביעות
    עתידיות והפרשות והוצאות נוספות הוכרעו בערעורי מס קודמים לרבות בבית המשפט העליון. ביחס לכל הסוגיות נדחו
    עמדות המערערת במסגרת ערעורים קודמים.
  2. המערערים הסתמכו על ההלכה כי כל שנת מס עומדת בפני עצמה. הלכה זו  מבוססת  על הכלל לפיו בעניינים פיסקאליים
    לא חל הכלל בדבר מעשה בי דין. אל שעקרון כללי זה מותנה בכך שיש להראות שבין השנים, חל שינוי "באקלים המשפטי" (שינויים עסקיים, מסחריים, פיסקליים, כלכליים וכו'). הרעיון במקורו נובע מהרצון לאפשר לרשות המנהלית (ולאו דווקא לנישום)
    גמישות מסוימת המיועדת לאפשר התאמת ההחלטה המנהלית לתנאי החיים המשתנים, כך שהחלטה אחת שלה (או פשרה
    אליה הגיעה עם הנישום) לא תהווה מחסום דיוני במקרה אחר.
  3. בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט כי כתנאי לדיון בערעור על המערערת להראות שינוי נסיבות עובדתי או משפטי
    בשנים נשוא הערעור לעומת שנים קודמות. כמו כן, עליה לשכנע כי טענות ועובדות אלו הוצגו בהליך השומתי.
  4. משמעות ההחלטה היא סיוג היכולת של הנישומים לערער, כאשר הסוגיה נשוא הערעור הוכרעה במסגרת ערעור מס קודם
    ביחס לשנים מוקדמות יותר, כל עוד לא הראה הנישום שינוי עובדתי או משפטי בעובדות.


ת"פ (שלום ת"א) 2213/08, מדינת ישראל נ' ספוז'ניקוב רונן

(הכרעת דין של כב' הש' דן מור, שלום ת"א, מיום 28/6/09)

  1. הנאשם הוא רואה חשבון, אשר הוגש כנגד כתב אישום בטענה שהוא (ספוז'ניקוב) פעל ביחד אדם בשם לזרוביץ,
    בכוונה להתחמק ממס רווח הון עקב פירוק חברה שבבעלות לזרוביץ (חברת ק.ל. טקס סינון בע"מ, להלן: "החברה").
  2. על פי הנטען על ידי המאשימה הרי שההתחמקות באה לידי ביטוי בייעוץ והדרכת רואה החשבון לנישום ובאי דיווח
    בדוחות האישיים על רווח ההון בפירוק (רווח הון הנובע מיתרת עודפים שנותרה בחברה בסך 2.4 מ' ₪), ודיווח על
    חברה ללא פעילות בדוחות החברה. השנים והדוחות בהם דובר היו 2001-2004.
  3. טענת המאשימה הייתה כי החברה התפרקה במועד לא ידוע בסוף שנת 2000- תחילת 2001. ומשכך היה צריך לדווח
    בהתאם על רווח ההון מהפירוק ולשלם מס בפירוק (10%).
  4. אלא שבפועל לאחר הגשת הדוחות, ובמסגרת דיון שומה הגיעו הצדדים להסדר (עם פקיד השומה האזרחי) לפיו
    שולם מס של 25% בגין יתרת הרווח הנ"ל כדיבידנד (לא בפירוק).
  5. נוצר מצב, כי ביסוד כתב האישום עומדת ההנחה שהחברה התפרקה מרצון ונוצר רווח הון  בפירוק החייב במס של 10%
    ואילו בפועל פקיד השומה מיסה את החברה ב- 25% כדיבידנד.
  6. לב המחלוקת שעמדה בפני ביהמ"ש הייתה האם אכן נתקבלה החלטת פירוק בפועל והאם מדובר ב"חבר בני אדם שהוחל
    בפירוקו" כאמור בסעיף 93(א) לפקודה.
  7. על אף שמדובר בתיק פלילי, הרי שאמירות וקביעות של בית המשפט בפסק הדין יכולות לשמש מייצגים גם במחלוקות
    אזרחיות מול פקיד השומה. בין ההכרעות הנ"ל:

18.1. משיכת רווחים לכשעצמה כנגד יתרת החו"ז של הבעלים איננה דיבידנד. ביהמ"ש קובע מפורשות בעמ' 7 להכרעת
הדין: "לא יכולה להיות מחלוקת כי עצם משיכת יתרת הרווח לזכות בעל המניות איננה בבחינת אירוע מס,
ולכל היותר יש לראותה כהלוואה החייבת בריבית רעיונית מכוח סעיף 3(ט) לפקודה.

18.2.  העובדה שהחברה הפסיקה את פעילותה וכי יש כוונה עתידית לפרקה, אין בהכרח משמעה כי נתקבלה החלטה
פורמאלית  כנדרש בחוק החברות שמשמעה פירוק. ככלל כדי שהחברה תיחשב כחברה בפירוק צריכים להתקיים
התנאים הפורמאליים שבחוק החברות, קרי החלטה מיוחדת או החלטת שלא מן המניין על פירוק החברה, כולל
מינוי מפרק כאמור בסעיף 330(2) לפקודת החברות והודעה שתפורסם ברשומות. (עמ' 8-9 ועמ' 18-19 לפסה"ד).

18.3. לא ייתכן שהמדינה תטען טענות סותרות במישור הפלילי והאזרחי, בגין אותו מקרה עובדתי. פעם אחת רווח הון
בפירוק ופעם אחת דיבידנד.

  1. בסופו של דבר נקבע כי הוכח שלא נתקבלה כל החלטת פירוק ולא מונה מפרק ורוה"ח נהג כרו"ח סביר ושיקף לפקיד
    השומה את המצב החוקי כפי שהוא הבין אותו.
  2. בהתאם לכך זוכה רואה החשבון מכל אשמה.


מ"י נ' יגעת ומצאת ואח' ת"פ 5399/04

הכרעת דין (9/3/09) וגזר דין (10/6/09) של כב' הש' דן מור

  1. רשות המיסים, באמצעות המחלקה המשפטית של מע"מ, יצאה חוצץ באמצעות כתב אישום שהגישה, כנגד מודל
    העסקה חדשני של עובדים.
  2.   על פי המודל שיושם על ידי יגעת ומצאת בע"מ (להלן גם "החברה"), העסיקה החברה עובדים בעלי מאפיינים של עצמאיים, כדוגמת: מנעולנים, שליחים, שרברבים, צבעים, אנשי מחשבים, עיתונאים, וכולי. אותם בעלי מקצועות חופשיים יצרו קשר עם
    מעסיק אולם במקום להוציא לו חשבונית הם פנו ליגעת ומצאת בע"מ (להלן- חברת ההעסקה) כדי שזו תוציא עבורם
    חשבונית למזמין העבודה ובמקביל תוציא להם תלוש כשכירים שלה.
  3.  יגעת ומצאת לקחה על עצמה את כל המחויבויות של אותם עובדים מול רשויות המס (ניכוי במקור של מס הכנסה מהשכר)
    ומול ביטוח לאומי. העובדים היו משוחררים מלפתוח תיק עוסק במע"מ כיוון שחברת ההעסקה הוציאה עבורם את
    החשבונית (על שמה, כמי שהתקשרה עם המזמין) למזמין.
  4. רשויות מע"מ טענו כי מדובר בהתקשרות פיקטיבית וכי חברת ההעסקה לא הייתה רשאית להוציא חשבונית למזמין.
    לשיטתם על העובדים הייתה חובה להירשם כעצמאים. יגעת ומצאת הוציאה לשיטתם חשבוניות פיקטיבית בגין עבודה
    של עצמאים אחרים שאינם עובדיה. מדובר היה על 559 חשבוניות בתקופה של כשנה וחצי (מחזור של כ- 14 מ' ₪).
  5. במקביל הואשמו יגעת ומצאת ובעליה, בקיזוז חשבוניות שלא כדין, בסך של כ- 4 מ' ₪ (מס תשומות).
  6. כמוכן הואשמו לקוחות של יגעת ומצאת ובעליה, בקבלת חשבוניות פיקטיביות.
  7. בית המשפט קיבל בהכרעת הדין (9/3/09) את מודל ההעסקה כמודל לגיטימי ואישר אותו בפה מלא.
    מדובר על דחייה של הקונספציה בה החזיק מע"מ. בית המשפט קבע שכלל לא היה מקום להגיש כתב אישום בגין המודל.
  8. כמוכן זוכו כל הנאשמים מהאישומים הנוגעים לקיזוז או הוצאת חשבוניות פיקטיביות.
  9. בעל חברת יגעת ומצאת (ביחד עם החברה), הורשע בהסתרה והעלמת פנקסים (ס' 117(ב)(7) לחוק מע"מ),
    ובגין אי ניהול פנקסי חשבונות (ס' 117(א)(7) לחוק מע"מ). עקב כך הוא קיבל בגזר הדין (10/5/09) עונש של 10 חודשי מאסר בפועל.
  10. על פסק הדין הוגשו ערעורים הדדים על ידי המדינה ועל ידי הנאשמים שהורשעו.

(את כל הנאשמים ייצג עו"ד (רו"ח) יואב ציוני).

 

גיליון זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בו יעוץ משפטי ו/או מקצועי כלשהו.

לקוראינו:

הערות והארות לאמור בגיליון ובכלל ניתן לשלוח ל- yoav@tzionitax.com.
ניתן להפנות (ללא תשלום) למערכת שאלות בתחומי המס השונים, באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני שלעיל.
קוראים המעוניינים לקבל גיליונות של פשר המס ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלהם, מוזמנים לפנות אלינו (באמצעות כתובת הדוא"ל דלעיל) בבקשה לצרפם (ללא תשלום) לרשימת המנויים.