תופעת ה- Bias  Hindsight  - תובנות נוספות בדבר השלכותיה על דיני הנזיקין וההתמודדות עימה בבתי המשפט

מרץ 2012

מאת: יואב ציוני, עו"ד, נוטריון ורו"ח

  1. עם קבלת ייצוג על ידי מייצג (עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס), מחתים המייצג את הנישום על ייפוי כוח סטנדרטי של רשויות המס המועבר אל רשות המיסים.
  2. המייצגים עושים שימוש בייפוי הכוח הן לצורך ביצוע מטלות שגרתיות כגון: הגשת דוחות, בקשות שונות, ייצוג בדיונים, קבלת אינפורמציה וכו', והן לצורך מטלות לא שוטפות כגון חתימה על הסכמי פשרה.
  3. לעיתים נוצרים מצבים שבהם הסכם השומה נחתם על ידי המייצג בלבד, ולאחר מכן הנישום טוען כי לא ידע על ההסכם ו/או לא הסכים לו ו/או הוא לא נעשה על דעתו ולכן הוא מעוניין לבטלו.
  4. רשויות המס מאידך רואים בהסכם כמחייב כיוון שהוא נחתם על ידי המייצג על סמך ייפוי הכוח שניתן לו, ומפנים את הנישום לתבוע את המייצג במידה והוא סבור שהייצוג גרם לו נזק.
  5. להלן אתייחס לשלוש סוגיות העולות מהסיטואציה המתוארת:

א. האם חתימת המיצג מחייבת את הנישום וכיצד ניתן לפתוח הסכם שומה?

ב. לאור התשובה לשאלה א' לעיל מה צריכים לעשות המייצגים?

ג. האם קיימים דרכים נוספות (מעבר טענת העדר ההרשאה) לבטל הסכם שומה.

  1. האם חתימת המיצג מחייבת את הנישום וכיצד ניתן לפתוח הסכם שומה?

א. הנקודה הראשונה, אליה אני מבקש להתייחס ואשר להערכתי תפתיע רבים מהעוסקים בתחום הינה  שטופס "בקשה לרישום ייצוג/מתן ייפוי כוח" (טופס מס' 2279/א), אינו כולל סמכות למייצג לחתום על הסכם פשרה עבור הנישום. ובמה דברים אמורים:

6.א.1. על מערכת היחסים בין המייצג לנישום המיוצג חולש חוק השליחות. סעיף 5(א) לחוק השליחות קובע כדלקמן:

"השליחות חלה – באין הגבלה בהרשאה – על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה -באין הרשאה מפורשת לכך - על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה."(ההדגשה הוספה).

6.א.2. נוסח ייפוי הכוח בטופס של רשויות המס הוא כדלקמן:

"אני מייפה בזה את כוחו של  ושל כל עובדיו הרשאים לייצג נישומים על פי כל דין להיות בא כוחי ולפעול בשמי בכל פעולה שהינה בסמכותו לפי החוק בקשר לכל אותן פעולות שאני רשאי וחייב לעשותן לפי פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ וחוק מס רכוש."

6.א.3. כפי שניתן לראות, אין בנוסח הסטנדרטי הסמכה מפורשת לחתום על הסכמי פשרה בשם הנישום. העדר ההסכמה המורשת מאפשר לנישומים, בהסתמך על חוק השליחות, לטעון כי ההסכם שנחתם ללא הסכמתם אינו מחייב אותם, כיוון שנעשה בהעדר הרשאה כדין וללא הסכמתם1 .

  1. מה צריכים לעשות המייצגים?

הוראות חוק השליחות חושפת את המייצגים לתביעה מצד הלקוחות כי פעלו מחוץ לגדר סמכותם בייפוי הכוח, ועל כן הם מחויבים לשאת בכל נזק שנגרם ללקוח עקב הפשרה שחתמו.

הואיל וכך עצתי למייצגים, היא להחתים את הלקוח על ייפוי כוח הכולל סמכות מפורשת להתפשר בשמו, או לדאוג לכך שהנישום יחתום בעצמו על הסכם הפשרה, או לדאוג לכך שהלקוח יאשר למייצג בכתב כי הוא מסכים להסכם הפשרה והוא נחתם על ידי המייצג על דעתו ובהסכמתו.

  1. אפשרויות נוספות לביטול הסכם שומה

הדין הישראלי כולל הוראות חוק שונות המאפשרות ביטול הסכם שומה שנחתם וזאת מעבר לסוגיית העדר ההרשאה של המייצג. כך בין השאר ומבלי למצות את הטיעון והדוגמאות:

א. הסכמי שומה במס הכנסה כוללים סמכות לפקיד השומה לבטל את ההסכם תוך 90 יום. ניתן לפנות לפקיד השומה בתוך אותה תקופה ולבקש ממנו להפעיל את סמכותו שבדין כיוון שנעשה עוול לנישום ו/או כי הוא לא מסכים להסכם ו/או כי התגלתה טעות וכו'.

ב. סעיף 147 לפקודת מס הכנסה2 מאפשר למנהל מס הכנסה לפתוח שומה (גם לאחר הסכם), "ביזמתו הוא או לבקשת הנישום, תוך התקופה המסתיימת כתום שנה לאחר התקופות שנקבעו בסעיפים 145(א) או 152(ג) לפי המאוחר, או תוך שש שנים מיום שנעשתה לנישום שומה לפי סעיף 145(ב), לפי הענין".

ג.  סעיף 14 לחוק החוזים מאפשר פתיחת הסכם שנעשה עקב טעות בעובדה או בדין (אולם לא טעות בכדאיות העסקה).

  1. משמעות הדברים דלעיל היא כי לנישום הסבור שהסכם שומה גרם לו לעוול, יש דרכים הן בתוך פקודת מס הכנסה והן מחוץ לה לטעון לאי תקפות ההסכם.

אזכורים ומקורות:

[1] ראו לעניין זה החלטת ביניים של בית המשפט השלום בירושלים, מיום 1/3/11, בעניין ה"פ 676/09 לוי נ' פ"ש ירושלים (פורסם בנבו). באותו מקרה טוען הנישום כי ההסכם נחתם על ידי מייצגו שלא בידיעתו והגיש המרצת פתיחה לביטול ההסכם. הנישום מיוצג באותו תיק על ידי הח"מ. טרם ניתן פסק דין בהמרצה לגופא.

[2] ראו גם סעיף 160 לפקודה המאפשר תיקון שומה לשכיר, באמצעות הגשת דוח, בתוך שש שנים מתום שנת המס הרלבנטית. כמו כן, קיימים הוראות לתיקון שומה גם בחוקי מס אחרים.