הגנת הטיפשות בדיני המס הפליליים

מאת: יואב ציוני, עו"ד, נוטריון ורו"ח

1. על פי דיני המס מי שפעל  במרמה, ערמה או תחבולה לצורך התחמקות ממס, עבר עבירה מסוג פשע . יסוד העורמה (או התחכום) אופייני ונדרש בין אם במפורש ובין אם במשתמע כתנאי להרשעה בעבירות המס החמורות, הן במס הכנסה והן במע"מ. לעובר אותן עבירות צפויים עונשים חמורים מאחורי סורג ובריח.

2. ייחוס לאדם פעולות בכוונת מרמה בעורמה ובתחבולה מצריכה יכולת שכלית מסוימת. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בעבירות הנוגעות לעניינים חשבונאיים- מיסויים, שהינם מורכבים מטבעם.

3. חוק העונשין (סעיף 34ח) מכיר בהגנה המאפשרת לנאשם להוכיח שהוא לא אחראי למעשיו עקב אי שפיות הדעת. אלא שזו הגנה שרלבנטית רק למקרים קיצוניים. להוכחתה נדרשת חוות דעת פסיכיאטרית שמוכיחה שהאיש לא שפוי באופן קבוע.

4. והנה, כמו בתרגיל ג'ודו, שבו עושים שימוש בכוחו של היריב להפלתו, דווקא הטענה בכתב האישום, שהנאשם השתמש בערמה ובתחבולה, יכולה לפעול לטובת נאשמים רבים, שהם אמנם שפויים אך בהחלט לא חכמים או מתוחכמים. לצידם של נאשמים אלו עומדת "הגנת האידיוט". לא כל נאשם, גם אם הוא שפוי לחלוטין מסוגל לפעול בעורמה, בתחבולה ובתחכום בנושאים חשבונאים מורכבים.

5. התחכום והתחבולנות שהסעיף דורש כתנאי לקיומו, פותח פתח בפני נאשמים, שיכולתם השכלית (ובהתאמה השכלתם) מוגבלת (גם אם הם שפויים לחלוטין), לטעון שאין להם את אותה יכולת שכלית שמאפשרת להם לפעול בעורמה ובתחבולה בתחומים חשבונאיים.

הם לא מסוגלים לפעול בעורמה ובתחבולה כיוון שהם לא מספיק חכמים בשביל להבין איך בכלל מרמים את מס הכנסה, אין להם את היכולת להבין את כל המורכבות של החשבונות והדיווחים. הם לא אנשים מתוחכמים והעניינים החשבונאיים הללו הם מהם והלאה.

הם פשוט לא מספיק אינטליגנטים כדי לתחבל תחבולה,  שיש בה כדי  לרמות את מס הכנסה. ואם בכל זאת עשו מה שמיוחס להם, הרי שהדבר אינו בכוונה, מתוך התרשלות גרידא, מחוסר הבנה או שלא באשמתם (למשל כשמישהו אחר ניצל/הטעה  אותם) וכו'.

6. כדי להוכיח טיעון שכזה, יהיה על אותם נאשמים להיבדק אצל פסיכולוג קליני ולקבל חוות דעת הבוחנת את מאפייני האישיות שלהם ואת יכולתם השכלית והקוגניטיבית במישורים שונים. היה ואכן הבדיקות יגלו כי אכן מדובר בנאשם "טיפש" בעל יכולת שכלית מוגבלת, יוכל הדבר לסייע לסנגורו של אותו נאשם לחלץ אותו בצורה כזו או אחרת (למשל אישום עם יסוד נפשי מופחת או הקלה בעונש) מסנקציית המאסר שבדרך כלל נילוות לאישום בעבירות מס.

7. אלא שהגנה מטעמי טיפשות לא קיימת רק אצל נאשמים "רפה שכל". היא יכולה להתקיים גם אצל נאשמים סופר-חכמים וקרייריסטים. פעולה בטיפשות ובהעדר שיקול דעת, יכול שתיווצר אצל בני אדם בתקופות מסויימות בחיים, בהם גופם מייצר רמות גבוהות של הורמון הטסטוסטרון  (הורמון גברי שמיוצר באשכים).

8. ביולוגים מצאו שהאפקט של טסטוסטרון על לקיחת סיכונים מקבל את הצורה של עקומת U   הפוכה (כמו האות "ח" אבל בצורת פרבולה).

9. ניסויים בבעלי חיים מצאו שחיות שרמות הטסטוסטרון אצלן נמוכה הינן חסרות מוטיבציה, חסרות אנרגיה וחיות, נעות באיטיות וכד'. אולם כאשר רמות הטסטוסטרון עולות, כך גם עולים הביצועים של החיה, התחרותיות שלה ונכונותה להילחם.

10. כאשר הטסטוסטרון מגיע לנקודה שבה העקומה היא בשיאה, החיה נהנית מביצועים אופטימאליים. כאשר הטסטוסורון ממשיך לעלות מעבר לנקודה זו, החיה מתחילה להתנהג בטיפשות, ולוקחת סיכונים לא הגיוניים.

11. בעלי חיים זכריים, בעלי רמות גבוהות של טסטוסטרון, מעבר לאופטימאלי, ייכנסו ליותר קרבות עם זכרים אחרים, הם יפטרלו באיזורים גדולים יותר לשמירה על הטריטורייה שלהם, ינסו לכבוש טריטוריות חדשות ויזניחו את חובותיהם ההוריות. כל הפעולות הללו יגדילו את הסיכון לאי שרידותם. רמות גבוהות של טסטוסטרון מביאות אפוא להתנהגות פזיזה, פגיעה בשיקול הדעת ובטחון מופרז.

12. רמות גבוהות של טסטוסטרון יכולים להיווצר אצל גברים, בתקופות מסוימות בחייהם בהן הם חוו את "אפקט המנצח" (winner effect ), קרי רצף של הצלחות שבנה אצלהם רמות גבוהות של טסטוסטרון שהביא לפגיעה בשיקול הדעת שלהם.

13. כך לדוגמא נמצא עלייה ברמת הטסטוסטרון של סוחרי ניירות ערך, שחוו רצף של הצלחות בבורסה. ההצלחות גרמו לעלייה ברמות הטסטוסטרון. הדבר יצר אצל אותם סוחרים שהם בדרך כלל גברים צעירים,  בטחון עצמי מופרז, הרגשה של חוסר מנוצחות, ושיקול דעת פגום שהביא אותם בסופו של דבר לקחת סיכונים מטורפים.

14. השפעה פסיכולוגית דומה, נוצרת כתוצאה מנטילת  סטרואידים על ידי מפתחי גוף לצורך פיתוח השרירים. מפתחי גוף רבים נמצאו כמי שסבלו מהרגשה של מאניה – הפרעה פסיכולוגית, שבה המטופל מרגיש אופוריה, חווה הזיות, מחשבות מתרוצצות וירידה ברצון לישון. אתלטים שבצעו עבירות פליליות, טענו להגנתם, כי התנהגותם נובעת מרמה גבוהה של טסטוסטרון שהיא תוצאה משימוש בסטרואידים. במספר מקרים בארה"ב הטענה בארה"ב ככזו מעניקה הגנה מאחריות פלילית (The dumbbell defence ) .

15. שיקול דעת פגום עקב רמת הורמונים גבוהה היא טענת הגנה שיכולה לעשות שירות טוב לנאשם במשפט פלילי, במיוחד, לאור העובדה שמדובר על סיטואצייה שבה לא הנאשם הוא זה שגרם מרצונו לפגיעה בשיקול הדעת שלו. לשון אחר, במקרה זה ההשפעה על שיקול הדעת,  לא נובעת מלקיחה וולנטרית של סמים או אלכוהול, שאז על פי הפסיקה בארץ לא מתקיימת הגנה מטעמי "אי שפיות זמנית" (הרעיון הוא שמי שגרם לעצמו להיכנס למצב של חוסר שליטה לא יכול לטעון שלא התכוון לגרום לתוצאה השלילית). כאן מדובר על סיטואציה מיוחדת לפיה התוצאה נגרמה מכוחות סביבתיים שלנאשם אין שליטה עליהם.

16. המשמעות הפרקטית של דברינו לעיל הינם אפוא, כי ההתפתחויות בתחומי הפסיכולוגיה והנוירולוגיה, מאפשרים התסכלות חדשנית על קיומו או אי קיומו של היסוד הנפשי, בעבירות פליליות ובעבירות מס מסוג פשע בפרט. ההתקדמות המדעית באותם תחומים פותחת בפני הסנגורים, עולם שלם של טיעונים חדשניים ויצירתיים. כל שנדרש הוא סקרנות ופתיחות לרעיונות חדשים.