הליך גילוי מרצון מאת ג'ונתן תדמור עו"ד ויואב ציוני עו"ד ורו"ח אוקטובר 2014

מהות ההליך

אזרחי מדינת ישראל נדרשים להצהיר על הכנסותיהם בפני רשויות המיסים.

דיווח כוזב או אי-דיווח מהווים עבירות מס, שהשלכתן עלולה להיות חקירות, הגשת כתב אישום, ניהול הליך פלילי, קנס, ואף מאסר בפועל.

במידה ואדם מעוניין להימנע מהליכים אלו, ובתנאי שטרם החלו – ניתן להשתמש בהליך גילוי מרצון.

מטרת ההליך היא לעודד נישומים אשר ביצעו עבירות מס לדווח עליהן, ולשלם את המס הנדרש.

בתמורה, מתחייבת רשות המיסים שלא לנקוט בהליכים פליליים כנגד הנישום.

רשות המסים הבהירה כי במסגרת ההליך של גילוי מרצון יטופלו רק עבירות של השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסיקים ועסקות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. עבירות בסיסיות כגון: אי הגשת דוחות וניכויים אינן נכללות במסגרת הנוהל.

הקריטריונים ליישום ההליך הקבוע

1. פניה לגילוי מרצון צריכה להיות "כנה", דהיינו שהיא לא נעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת.

2. לא היה מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. רשות המסים לא החלה בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה להליך הגילוי מרצון.

4. אם פורסם מידע באמצעי התקשורת השונים ביחס להכנסות הנישום, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים, ולא תתאפשר הפניה בהליך לגילוי מרצון.

5. המידע כאמור לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.