איסור הלבנות הון

 מהי הלבנת הון? מאת ג’ונתן תדמור עו”ד ויואב ציוני עו”ד ורו”ח אוקטובר 2014

הלבנת הון היא “כיבוס” או “טיהור” של כסף או נכס שנוצר מעבירה – סחר בסמים, סחר בנשק, הימורים, גביית דמי חסות, זנות וכו‘.

במצב כזה, העבריין מעוניין להזרים את הכסף שנוצר מהעבירות לתוך מערכת חוקית – עסק לגיטימי, מתוך מטרה “להלבינו“, ולהצהיר עליו בפני רשויות המס כך שיוכל להשתמש בו.

ברם, ישנם 3 שלבים להלבנת הון:

1)השמה – החדרת הכסף שמקורו בפשיעה לתוך מערכת פיננסית חוקית.

2)ריבוד – יצירת בלבול במערכת וטשטוש מקור הכסף.

3)הטמעה – הכסף שנוצר מעבירה הופך לכסף לגיטימי.

ההבדלים העיקריים בין עבירת הלבנת הון לעבירת מס

עבירת מס – קבלת כסף ואי דיווח לרשויות עליו. לרוב, מדובר בכסף שהתקבל מפעילות חוקית.

הלבנת הון – “ניקוי” הכסף שמקורו בעבירה, באמצעות ערבובו בעסק חוקי.

דרכים מוכרות להלבנת הון¹

1)הקמת עסקים – העבריין מפעיל עסקים לגיטימיים דוגמת חניון או מסעדה, אליהם הוא מזרים את הכספים שצבר מעבירה, ומדווח עליהם לרשויות המס.

2)שימוש בחלפני מטבע(“צ‘יינג‘ים“) – תוך פיצול החלפות למספר עסקאות, או הפקדות ע“י כמה אנשים, מתחת לסכום עליו חלה חובת הדיווח.

3)אתרי הימורים באינטרנט – בהם קיימים אמצעי תשלום אלקטרוניים. הכספים יוצגו כזכיות לכאורה שנוצרו באתר ההימורים.

4)העברת הכספים למספר חשבונות במדינות שונות – העבריין מקים חברות off shore, במדינות הנחשבות כ “מקלטי מס“, ומעביר כספים אליהן, תוך הצגת פעילות כלכלית פיקטיבית של אותן חברות.

יישום חוק איסור הלבנת הון בישראל

בבנקאות– עקב מורכבות הנושא, הוקמו בבנקים יחידות ליישום החוק. מהבנקים נדרשו דיווחים אשר מעצם מהותם הוא אוטומטים, ולשם כך לא נדרש מאמץ מיוחד, ודי היה בפעולה של עיבוד נתונים ודיווחים הקשורים בשיקול דעת של מספר פקידים. על הבנק לדווח על מקבל השרות, ללא ידיעתו על כל פעולה הנראית לו כחשודה, לאור המידע המצוי ברשות הבנק על הלקוח, ובהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות סכומי הפעולה הנחזות בעיניו כבלתי רגילות או חשודות לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור.

בעת היציאה או הכניסה לתחומי מדינת ישראל– קיימת חובת דיווח על כספים על מי שנכנס ארצה עם 100,000 ₪ או יותר. יוצא דופן לעניין חוק זה הוא עולה חדש, בכניסתו הראשונה לארץ, בה הוא מורשה להכניס סכום של עד 1.25 מיליון שקלים‏. לצורך קביעת עצם הפרת חובת הדיווח אין צורך לקבוע כי ההפרה נעשתה תוך “כוונה” או “מטרה” או כל יסוד נפשי אחר. די בעצם הקביעה העובדתית שלא קוימה חובת הדיווח לפי סעיף 9, כדי להקנות לרשות את הסמכות לקבוע עיצום כספי‏‏^..

בבתי–המשפט– ייחוס עבירת הלבנת הון לנאשמים הפך לשכיח בקרב הפרקליטות ומלחמתה בארגוני הפשיעה בישראל.

אזכורים ומקורות:

 [1] יעל גרוסמן ורוני בלקין, איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה, בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט, 2006