החלטה חשובה לטובת המעסיקים בתביעות עובדים זרים – פגם בייפוי הכוח של העובד הזר | מאת שמואל גלנץ עו"ד, יואב ציוני עו"ד ורו"ח, 03/05/15

בשנים האחרונות הוצפו חקלאים מעסיקי עובדים מתאילנד באלפי תביעות שהוגשו על ידי עורכי דין ישראלים שהתמחו בתחום.

בתביעות נתבעו חקלאים לשלם לעובדים שיצאו זה מכבר מישראל התביעות הוגשו לעיתים אף לאחר שנים בשיהוי שהשיק לתקופת ההתיישנות. הסכומים שנתבעו נעו בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים לכל תביעה. נתבעו זכויות סוציאליות שונות מכֺח צווים שונים שבחלקם לא היו ידועים כלל ועיקר לחקלאים מעסיקי העובדים.

התביעות על פי הידוע "לוקטו" על ידי גורמים מקומיים לטובת אותם משרדים בארץ שטענו כי הם מייצגים את התובעים מול מעסיקיהם לשעבר.

השופטים בבתי הדין לא אחת הביעו במהלך הדיונים את ספקותיהם ומורת רוחם משטף התביעות ומשיטת ניהולם. במקרים מסוימים בתי הדין אף טרחו לציין זאת במסגרת פסקי הדין.

לדוגמא מצ"ב פסקי דין:

א.    בפס"ד שניתן כנגד תובעים שיוצגו ע"י משרד ב"כ התובעת שבעניינו
ב-30.6.13 קבעה כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ ס"ע 40970-08-11 ו- ס"ע 40976-08-11
"28. מצאנו מקום לציין כי העובדה שהתובעים לא נשאו בתשלום הגעתם לארץ תמוהה.על פי כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו – 1986 זוהי לכאורה עבירה אתית. לכן סברנו כי כשם שנשאו חברת "לם" או משרד עורכי הדין בהוצאות אלה, תישא בהוצאות המשפט בתיק דנן, כפי שיפורט להלן.
..".

ב.     השו' חיים ארמון בע"ב 2427/07 ג'נסנג נ' מיכה נוי מאיר
החלטה
" 1. עו"ד … הגיש לבית דין זה את התובענה שבפניו בשמו של ה"תובע", שהוא תושב תאילנד אשר עבד אצל הנתבע.
3. … טען ב"כ הנתבע כי ה"תובע" חתם על ייפוי הכוח לצורך ענין אחר (החזר מס), וכי הוא כלל אינו מעוניין לתבוע את הנתבע, כפי שאכן אישר בחתימתו בפני קונסול ישראלי בשגרירות ישראל בבנגקוק.
                                                                          … אמנם, מקובלת עלי הטענה שחיובו של עו"ד לשאת באופן אישי בהוצאות, האמור להעשות בזהירות ולא כדבר שבשגרה. לדעתי – כך אני פועל כעת (אציין כי עד היום, במשך כמעט 15 שנים שבהן כיהנתי כרשם וכשופט – עוד לא היה מקרה שבו חייבתי עו"ד לשאת אישית בהוצאות משפט בתיק שבו הוא ייצג לקוח). … על פי הצהרתו של ה"תובע" בפני הקונסול הישראלי – הוא כלל לא ביקש לתבוע את הנתבע, אלא חתם על ייפוי הכוח לצרכי החזר מס. המסמך שאותו היה על עו"ד להגיש לצורך סתירת הצהרתו האמורה של "התובע" – לא הוגש.
מאחר שלנתבע אכן נגרמו הוצאות משפט (היה עליו להתגונן בפני תביעה בסך 153,720 ₪ אשר כפי הנראה ה"תובע" כלל לא היה מעוניין בה), ומאחר שלא ה"תובע" גרם להגשת התביעה אלא מי שהציג את עצמו כבא כוחו של ה"תובע", הרי שהדרך הנכונה תהיה לחייב את עו"ד … לשאת באופן אישי בהוצאות המשפט.
אשר על כן, בהתחשב גם בסכום התביעה – אך מנגד – בעובדה שהתביעה נמחקה בלא שהתקיים בה דיון לגופה, אני מחייב את עו"ד … באופן אישי לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/09/08, אם לא ישולמו לפני כן".

ג.       29.4.13 כב' השופטת עידית איצקוביץ ס"ע (נצרת) 25695-10-11 פורנפירון נ' רזניק.
"3. תופעה של הגשת תביעות על ידי עובדים זרים שעבדו בישראל:
אנו עדים לתופעה של הגשת תביעות על ידי עובדים זרים שעבדו בישראל מספר שנים אחרי שחזרו לארצם. אין מדובר בצירוף מקרים, אלא קיימים משרדים בתאילנד שהפכו זאת סוג של "התמחות", ויש בהם נציג/נציגים ישראלים. כך אף נאמר על ידי ב"כ התובע בדיון.
רוב מוחלט של אותן תביעות מסתיים לפני הדיון להוכחות, מבלי שהתובע נאלץ לחזור לישראל כדי להעיד, ולעיתים קרובות בפשרה בסכומים נמוכים בהרבה מאלה שנדרשו בתביעה (אין אני יכולה לציין נתונים סטטיסטיים בנידון, שלדעתי לא נערכו, אך קיבלתי רושם, ממספר גדול של תיקים בהם טיפלתי, כי נעשים הסכמי פשרה בסכומים שמהווים 10% ואפילו 5% מסכומי התביעה).
כן, שמעתי לא פעם, כפי שנטען בתיק זה, כי קיימת הטעיה של העובדים הזרים, שמשוכנעים שהם חותמים על יפויי כוח כדי לקבל החזרי מס, או הטבות מסוימות מהמדינה, ואינם מתכוונים לתובע את מעסיקיהם לשעבר.
כמו-כן, נשמעו לא פעם תהיות באשר לגורל הכספים שמשולמים לב"כ העובדים – אך מדובר בתום של אתיקה מקצועית, בו אין לבית הדין סמכות להתערב.
בכל מקרה, מדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, שמעלה תהיות בתחום המשפטי ואף המוסרי.
"
"… שיטת ההתקשרות בין משרד ב"כ התובע לבין העובדים הזרים המתגוררים בתאילנד מעוררת מספר תהיות. ב"כ התובע הסביר כי הוא מתכתב בדואר אלקטרוני עם "מתורגמן", לגביו לא ידוע לו מהות הכשרתו או מהימנותו. לא נוהלו שיחות וידאו עם התובע, למרות שהיום אין בעיה להיעזר בתקשורת האלקטרונית.
שם עורך הדין הישראלי אשר לפי הטענה נמצא עת העובדים חותמים על יפויי הכוח לא הופיע על גבי יפויי הכוח כנוכח ואף לא התייצב במשפט.
לאור התופעות הקיימות באשר להגשת תביעות מטעם עובדים זרים שנים רבות לאחר שעזבו את המדינה, אני סבורה כי על עורכי הדין לפעול באמצעים מקסימאליים של זהירות, פן יהיו מעורבים בעבירה אתית או אחרת.
"

ד.     28.1.13 הנשיאה בבית הדין בנצרת ס"ע (נצ') 60810-05-12 סונגקראן נ' יורם מדן.
"יוער, כי ההחלטה, על פרטיה, ניתנה בעקבות הערות שהושמעו מצד הנתבע ובא כוחו בדבר התופעה שלפיה מוגשות תביעות רבות עד מאוד מטעם עובדים תאילנדים שסיימו עבודתם בארץ זה מכבר, ובדיעבד מסתבר כי לא היתה להם כל כוונה לתבוע את מעבידיהם לשעבר, והחשש שהובע, בנסיבות אלה, להוצאות מיותרות מצד הנתבע.
בית הדין לא מצא להרחיב את האומר בפרוטוקול בהקשר זה, הגם שהתופעה האמורה נגלית גם לנגד עיניו
" (הדגשה לא במקור ש.ג.).

ה.    17.3.13 בהחלטה של כב' השופט ארמון בסע"ש (נצרת) 28867-07-12 פרקונג נ' רזניק: (התובע יוצג ע"י משרדו של ב"כ התובע שבעניינינו).
"3. התובע הגיש נגד הנתבע תביעה כספית בסך העולה על 172,000 ₪. אם נכונה הצהרת התובע שעליה הוא חתם כאמור בסעיף 1 לעיל, הרי שהתברר כי הוא הגיש תובענה כזו בלא שיש לו כל טענה כנגד הנתבע, וודאי שיש בכך פגם מצדו. אם נכונה דווקא הטענה שהעלתה באת כחו של התובע בטרם מתן פסק הדין, הרי שהתברר כי תמורת שיעור זניח מסכום התביעה (למיטב הבנתי – 50,000 באט השווים כ-6,200 ₪), הוא היה מוכן לחתום על הצהרה שקרית שלפיה הוא כלל לא התכוון לתבוע.
בין אם כך ובין אם כך – נראה כי התובע פעל בחוסר תום לב, תוך ניצול לרעה של הליכי המשפט. בהתנהגותו, גרם התובע לנתבע להידרש להתגונן מפני תביעה כספית משמעותית, שכנראה לא היתה כל הצדקה לכך.
"

 

רובם הגדול של התביעות הסתיים בפשרה בשל רצונם של הצדדים שלא לעסוק בהתדיינות משפטיות במקצת התביעות הגיעו התובעים לארץ ובמקרים אחרים התקיים משפט ונתנו פסקי דין אף ללא התייצבות התובעים.

במהלך השנים, לאחר שטענות מגוונות עלו מטעם הנתבעים השתרש נוהל שאיפשר לתובעים הגשת תביעותיהם ללא צורך בתשלום ערובה להוצאות ובהסתמך על יפוי כח שנחתם ע"י התובע בפני נוטריון מקומי.

באותם תביעות חתמו התובעים בפני נוטריון מקומי על יפוי כח שמכוחו הוגשו לבתי הדין לעבודה בארץ כל אותן תביעות. יפויי כח אלו לא תאמו את דרישות החוק כלשונו המפורשת ואולם בתי הדין לעבודה.

לאחרונה בגלגול שלישי החליט בית הדין הארצי  לעבודה (בר"ע 6670-02-15) – לא עוד.

בית הדין קבע הלכה לפיה אין די בחתימת התובע בפני נוטריון מקומי, חתימה שאושררה על ידי משרד החוץ התאילנדי וקיבלה "הכשר" של קונסול ישראל בבנגקוק.

מעתה, קבע בית הדין הארצי, על התובע אישית להופיע בפני הקונסול בשגרירות ישראל בבנגקוק או לחילופין הנוטריון שבפניו חתם התובע יתן תצהיר בו יאמת את חתימת התובע ותצהיר זה יחתם בפני הקונסול הישראלי.

משמעות ההלכה החדשה, להבנתנו היא שנתבעים שסגרו בעבר פשרות או קיבלו פסקי דין לרעתם, על בסיס ייפוי כוח בלתי תקף, יכולים כעת לנסות לבקש ביטול פסק הדין כנגדם בעילה כי למעשה מדובר היה בייפוי כוח בלתי תקף ולכן לבא כוח התובע כלל לא היתה סמכות לפעול בתיק, ולדרוש בחזרה את הכספים ששולמו. הטענה היא כי פסק הדין כנגדם בטל מד'עיקרא, כאילו לא נעשה דבר (void), או לכל הפחות כי יש לבטלו (voidable), ומשכך יש להשיב המצב לקדמותו.